


למי שטרח לקרוא את הפרסום הקודם, להלן המתוקן, מאחר ובקודם חלו שיבושים:
לצוות הסמינרים, הישן, החדש, המתחדש והדנדש, בוסים עליוניים, בוסים בינוניים, רשמת ראשית, מדריכים וסייטפיפוליסטים:
בפתח עונת החורף החדשה, מצ"ב נקודה נוספת שניתן להוסיף בשפילים (אבל בקצרה...), בעיקר בסככה;
המטבע החדש של שני ש"ח, שיצא בחנוכה מבנק ישראל והופץ לשוק, נושא על צידו האחורי סמל, המורכב משתי קרניים (אולי שני שופרות) שני אשכולות ענבים ושני ענפי זית, היוצאים מהקרניים, רימון בין הזוגות הנ"ל, שני טורים המונים שבע עשרה נקודות לכל טור בצדדים, וסמל מדינת ישראל בין שני הטורים בחלק העליון. זוהי העתקה של הסמל שטבע יוחנן הורקנוס הראשון על מטבעותיו, ברבע האחרון של המאה השניה לפנה"ס. תמונת המטבע שטבע הורקנוס הראשון, מצורפת למעלה;
ניתן לראות על מטבעותיו של הורקנוס הראשון,
בחלק האחד - זוג קרניים וביניהם אולי רימון, ומצד כל קרן טור של תשע נקודות.
בחלק השני - שני ענפי זית וביניהם הכיתוב:
יהוחננ.
הכהנ.הגד
ל.וחבר.ה
יהדמ.
פירוש - יהוחנן הכהן הגדול וְחֶבֶר היהודים.
ר"ל, המטבע נטבע בהסכמת הכהן הגדול (מוסד השלטון הפוליטי/דתי של מדינת יהודה החשמונאית) ומועצת העם (המוסד השיפוטי הפנימי של היהודים במדינת יהודה החשמונאית, גוף קדום לסנהדרין של המחצית השניה של המאה הראשונה לפנה"ס, והמאה הראשונה לספירה).
תזכורת:
י(ה)וחנן הורקנוס הראשון, בנו של שמעון התרסי, נכדו של מתתיהו החשמונאי, נולד ככה"נ בזמן שמתתיהו וחמשת בניו החלו במרד נגד הכוחות הסורים-סלווקים, שהוביל בין היתר לשחרור וטיהור המקדש בחורף שנת 164 לפנה"ס. מסורת יהודית אחת טוענת, שאימו - אשתו של שמעון החשמונאי, נשבתה סמוך מאוד ללידתו, ואם המסורת נכונה - סביר להניח שנולד ממש בפרוץ המרד, כלומר בערך ב-167 לפנה"ס. יתכן ושמות הנולדים באותה תקופה, ניתנו ע"ש האבות והסבים שכבר הלכו לעולמם, או שניתנו עוד בימי חייהם של הזקנים. אם ניתנו השמות רק אחר מות הזקנים, יתכן וניתן לצמצם עוד יותר את הזמן שבו נולד הורקנוס הראשון; מאחר ושני אחיו נקראו מתתיהו ויהודה, ע"ש הסבא והדוד, ומאחר ומתתיהו הלך לעולמו בשנת 166 לפנה"ס ויהודה המקבי נהרג ב-161 לפנה"ס, א"כ יוחנן הורקנוס הראשון, נולד בשנת 167 לפנה"ס, ונקרא ככה"נ ע"ש אביו של מתתיהו.
הורקנוס הראשון הוכרז כהן גדול ונשיא מדינת החשמונאים בחורף 134 לפנה"ס. שלטונו ארך 31 שנים, פרק הזמן הארוך ביותר בין השליטים החשמונאיים. רק בשלהי תקופת שלטונו, ניצל הורקנוס הראשון את הסכסוכים הפנים-פוליטיים/משפחתיים בקרב משפחת שלטון הממלכה הסלווקית, ויצא לשני מסעות כיבושים סביב ירושלים ויהודה; במסע הראשון כבש את חבל אדום (כולל הערים מראשה ואדוריים) בין השנים 113 - 111 לפנה"ס, במסע השני כבשו שניים מבניו את חבל הכותים (שומרון של היום, כולל הערים שכם ונרבתא), בערך בשנת 107 לפנה"ס. מאוחר יותר כבש גם את בית שאן.
במסגרת כיבוש אדום, הנהיג ככה"נ הורקנוס הראשון מדיניות של גיור בקרב התושבים האדומים-הלניסטיים. יש מי שטוען, שאחר כיבוש השומרון יתכן והנהיג אף מעין "שינוי-אוכלוסין" של משפחות האצולה האדומית, לאזור שכם. במסורת היהודית-פרושית, של אחרי החורבן (מאה שנייה לספירה ואילך), נתפסת תקופת כיבושים זו כראשית הקרע בין השלטון החשמונאי לרוחם של חז"ל ("מאה ושמונים שנה קודם שנחרב הבית, פשטה מלכות הרשעה על ישראל" - מסכת שבת דף טו עמוד א, מסכת עבודה-זרה דף ח עמוד ב). יש לזכור, שלרוב המושג "מלכות הרשעה", מכוון אצל חז"ל לאמפריה הרומית. יתכן ויש כאן רמז להתקרבות השלטון החשמונאי לרומאים בשלהי המאה השנייה לפנה"ס - כשרומי עוד היתה רפובליקה.
במסגרת החפירות הארכיאולוגיות במראשה, ניכר כי העיר סבלה מחורבן גדול מימדים, בין השנים 113-111 לפנה"ס. התמונה שמתגלית עד כה מהממצאים, שונה במקצת מהתיאור של יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאביוס) בקדמוניות-היהודים; בעוד ההסטוריון מדבר על כיבוש וגיור ואינו מציין חורבן מלא של העיר מראשה, הממצאים עד כה מראים חורבן כמעט טוטאלי, אם לא חורבן מלא, של העיר, במסגרת הכיבוש החשמונאי של הורקנוס הראשון. יש לזכור כי ההסטוריון כתב את הדברים כמאתיים שנה אחר כיבושיו של יוחנן הורקנוס הראשון. פרט נוסף המופיע בכתביו של ההסטוריון, היא העובדה כי העיר מראשה זכתה שוב בשגשוג מסוים, אחר ששוחררה משלטון החשמונאים בידי פומפיוס וגביניוס הרומאיים, במחצית המאה הראשונה לפנה"ס (משנת 63 לפנה"ס ואילך). אולם, העיר אדוריים (מעבר לקו הירוק) היתה למרכז האדמניסטרטיבי של אידומיאה, אחרי שחרור הערים ההלניסטיות באזור ע"י הרומאים. השגשוג לא החזיק לאורך טווח. בשנת 40 לפנה"ס, החריבו הפרתים את העיר מראשה סופית. עד היום, לא נמצאה עדות לאותו שגשוג של מראשה, בעשרים השנים שבין כיבוש פומפיוס לכיבוש הפרתים. יתרה מזאת, עד היום לא ברור היכן בדיוק שכנה אותה העיר המשוחררת של מראשה, אם על הריסות העיר מהחורבן החשמונאי, אם על גבעה סמוכה לתל-מראשה.
ימים (ודיגינג) יגידו...
בברכת עונה מוצלחת לכולנו,
יואב.